יהלומי נ' יהב ("במבי" מרכז וטרינרי)

פסק דין

1.זוהי תביעתו של ד"ר איתי יהלומי ("התובע") כנגד ד"ר זיו יהב ("הנתבע") לתשלום שכר עבודה וזכויות סוציאליות שונות המגיעות לו לטענתו בגין תקופת עבודתו אצל הנתבע.

2.הצדדים הסמיכוני להכריע בתובענה בדרך של פשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, על סמך כתבי הטענות, החומר שבתיק וסיכומיהם.

הרקע

3.הנתבע הינו וטרינר בעל מרפאה וטרינרית בשם "במבי". התובע בוגר לימודי וטרינריה, פנה אל הנתבע לאחר שסיים את לימודיו. אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובע הועסק אצל הנתבע מיום 1/11/12 ועד 9/11/12, למשך 8 ימי עבודה. עבור תקופת עבודה זו, שולם לתובע שכר עבודה, לפי התעריף השעתי עליו הסכימו הצדדים בסך 23.12 ש"ח, התובע הוחתם על כרטיס עובד והונפק לו תלוש שכר.

4.סלע המחלוקת הוא בשאלה האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד בתקופה שמיום 7/5/12 ועד 23/5/13, וכן בתקופה שמיום 14/10/12 ועד 31/10/12.

5.להשלמת התמונה אוסיף, כי לא יכולה להיות מחלוקת לגבי העובדות הבאות:

(א)במקביל לתקופה נשוא המחלוקת, בחופף או שלא בחופף, עבד התובע לפרנסתו בבית קפה ובבית קולנוע;

(ב)בתקופה שבין מאי לאוקטובר 2012, התובע תצפת והתנדב בשתי מרפאות וטרינריות (מדי-וט ומרפאת הווטרינרים);

(ג)במהלך התקופה נשוא המחלוקת, לא פנה התובע אל הנתבע, בעל פה או בכתב, בבקשה לשלם לו שכר עבודה.

טענות הצדדים

6. לטענת התובע, עבד אצל הנתבע כאסיסטנט (לרבות: החזקת בעלי חיים בעת טיפול, בדיקות דם, חיסונים, ליווי לביקורי בית, הגשת ציוד וסידור סחורה), עסק בתיאום מול לקוחות וספקים, ובין היתר ביצע עבודות מזכירות וניקיון. לפי הטענה, התובע היה נתון למרות הנתבע וביצע משימות לפי הוראות הנתבע.

7.לטענת הנתבע, התובע תצפת במרפאתו, כאשר עדיין לא קיבל רישיון לעסוק בווטרינריה, ובטרם החזיק ברישיון מחסן. נטען עוד, כי התובע התנדב במרפאתו, בא והלך כרצונו, אולם לא ביצע כל עבודה שהיא. לפי הטענה, הנתבע הבהיר לתובע כי אינו מעוניין להעסיק וטרינר, והסכים להעסיק את התובע רק לאחר שהתובע הציע העסקה בסיוע כספי ממשרד הקליטה (בהיות התובע תושב חוזר).

ההליכים בתיק

8.לאחר דיון מוקדם שהתקיים ביום 22/4/13, במסגרתו נשמעו עמדות הצדדים ונוסחו המוסכמות והפלוגתאות בתובענה זו, הודיעו הצדדים כי הם מקבלים את הצעת בית הדין לפיה הראיות יישמעו ללא הגשת תצהירי עדות ראשית. לפיכך, נקבעה ישיבת הוכחות ליום 9/7/13, לאחר השלמת ההליכים המקדמיים בתיק.

9.בישיבת ההוכחות נשמעה עדותו של התובע, ומטעם הנתבע העידו הנתבע בעצמו וגב' נטלי פבלובה, אשר עובדת במרפאת הנתבע. לאחר שנשמעו הראיות, הגיעו הצדדים, בסיוע בית הדין, להסכמה לפיה ההכרעה בתובענה זו תהא בפסיקה לפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

10.התובע סיכם טיעוניו בעל פה, ולבקשת הנתבע, ניתנה לו האפשרות לסכם טיעוניו בכתב. חרף ההתראה שניתנה לנתבע (החלטה מיום 21/7/13), לא הוגשו סיכומיו עד היום, ולכן החלטתי להכריע בהעדר סיכומים מטעם הנתבע.

הכרעה

11.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובסיכומי התובע, גם כמו במסמכים שהגישו הצדדים לתיק בית הדין, ונתתי דעתי לשאלות המשפטיות והעובדתיות הטעונות הכרעה בתיק זה, הגעתי למסקנה כי יש לפסוק לזכות התובע סכום כולל של 3,000 ש"ח עבור שכר עבודה. הסכום האמור ישולם לידי התובע בתוך 30 ימים מעת שיומצא לנתבע פסק דין זה.

12.בשים לב לכך שמדובר בהכרעה על דרך הפשרה – אינני עושה צו להוצאות.